צָבַט

צָבַט(b. h.) to seize, grab; to handle. Hag.22b (expl. בית הצביטה, ib. III, 1) מקום שצוֹבְטוֹ any part of a vessel by which you seize it. Ib. מקום שנקיי הרעת צוֹבְטִין (שותין) Ms. M. (ed. צובעין; Ar. s. v. בית הצביעה: שותין; v. Rabb. D. S. a. l. note; Y. ib. III, 78d שהנקיים תופסין בו) that part of the vessel by which the cleanly seize it when drinking (under the rim); v. צָבע I.